"אחיך בידי, אנשי מקיפים את להקתך, ברשותנו סכיני כסף וכספית
שחורה. הבחירה בידך, אחיך, או הלהקה כולה."
אגרו קרא את השורה היחידה שוב ושוב, הוא לא האמין, הוא לא יכל לבחור, אחיו,
חבריו ולהקתו, רק אחד משניהם ישרוד, אבל מי?
אגרו התיישב על סלע בתסכול ובעצב, ובפעם הראשונה זה שנים רבות, דמעותיו זלגו.
עיניו הפכו שחורות כחשכת הלילה, וזעם בלתי יתואר מילא אותו. כל נשימה נשמעה כמו
נהמה, אור היום הפך לחשכת הלילה, ברקים, רעמים, גשם – כעס, עוצמה, עצב. ציפורניו
הארוכות התחפרו בבשרו כאשר איגרף את ידיו בכח. אגרו חשב, מהיכן השיגו כספית שחורה,
הוא ידע, במקום שבו יש כספית שחורה יש גם זהב אדום – הדרך היחידה להרוג את אויביו
אחת ולתמיד. אך זו – משימת התאבדות. הוא החליט, הוא יציל את הלהקה ואת אחיו כאחד,
אבל, ניצול כוחו יהרוג אותו. הוא קיבל את זה ויצה בריצה לכיוון יער כנו העליון,
היע הנימצא ליד הגבול לעולם התחתון – שם, ישיג זהב אדום.
"התליון שאני מחפש, נימצא במעמקי הים, אגרו ניסה להרוג אותי אחריי שלקחתי
אותו מאמך, הרגתי אותה, והייתי בטוח שהרגתי גם אותך. שרדת, אבל לא תשרדי להרבה
זמן, אני אסיים את חייך, כנקמה באימך." לחש זוקורו באוזניה של אנה. אנה קמה
ממנו במהירות, ליבה פעם בחוזקה, היא רצה לכיוון דלת החדר וניסתה לפתוח אותה, אך
הדלת הייתה נעולה. זוקורו שלף סכין בעלת להב מעוקל, וצעד לכיוונה. אנה טיפסה על
קצות אצבעותיה וניסתה בכל כוחה להגיע אל מנעול הדלת הגבוהה, וניכשלה. היא קרסה על
הריצפה בבכי חסר מעצורים. "אני אעצור את יסורייך, אני אגמור את חייך כאן
ועכשיו, לא תסבלי שוב לעולם." אמר זוקורו ברשעות. אנה הבינה מה עשה זוקורו,
הוא שיחק בה. זוקורו התכופך אלייה, ובעדינות, הפך אותה על גבה, מניח את סכינו על
לוח ליבה, ומתכונן להכות.
"רוצי! ברחי מכאן!" פקד אחד משומרי הטירה על טיאני, "מדוע אתה עוזר
לי?" לחשה טיאני. "זוקורו גם ככה מתכוון להרוג אותי, אז אני אדאג לסבך
לו את העיניינים קודם." אמר השומר, טיאני הנהנה, היא החלה לרוץ בשקט במסדרון,
קול בכי עצר אותה, היא הכירה את הקול, הי שמעה אותו כאשה עדיין הייתה כלואה. טיאני
פרצה את הדלת השחורה וניתקלה במחזה מפתיע. אחותה, וזוקורו מתכוון להרוג אותה!
מי שיגיד שהוא ידע שטיאני עומדת להיות אחותה של אנה - ישקר.... כי אפילו אני לא תיכננתי את זה.... התחשק לי להפוך את זה לזה.. P=
תודה לקוראים :)
|
;){kind=link}