בהכינסם לתוך בית הספר ראו כולם את גודלו האמיתי של המקום.
בית הספר היה ענק ומקושט בחמישה דגלים;
השומר החל להסביר את כל אחד מהדגלים.
"רומנוס, השומר על דם אצולה, מקבל דגל אדום, ועליו אריה כתום, כסמל לגאווה."
"קונדרוס, המקבל רק תחמנים, מקבל דגל לבן, ועליו השועל האפור, כסמל לערמומיותו. "
"ראקיום, הדואג לשמירה על החלשים ממנו, מקבל דגל כחול, ועליו נמר לבן, כסמל לחוזק."
"ודלאום, אשר דאגה לשמור על טוב לב, אומץ, כבוד עצמי, ויחודיות, מקבלת דגל שחור, ועליו הזאב המילל, כסמל לחוזק, עוצמה, אומץ וכבוד עצמי."
"הדגל המלא של ריאקאלסטון כוללן את חמשת הצבעים ובעלי החיים מסביב לסמל ריאקלאסטון,"
. Rטום ראה שהסמל הוא שני שרביטים מוצלבים על רקע האות
כשנכנסו לדלת השמאלית הקיצונית ביותר, נשמעו מחיאות כפיים, טום אפילו הצליח לשמוע "תודה לאל שהם כאן" מאיפושהו באולם.
אז קם המנהל, "שקט בבקשה כולם" הרעים קולו.
"המיון מתחיל!" הוסיף.
אישה נמוכה ושמנמנה עם פנים חביבים נגשה אל הבימה הקטנה בכניסת האולם, "כשאקרא בשמכם תעלו לכאן." היא אמרה.
"והנה הממיין שלנו!!" אמר המנהל בזמן שמלאך נכנס לתוך החדר מרפרף בכנפיו הלבנות.
והשמות, אמרה האשה עם הסבר הנעים.
"נבו אראל", הילד ושמו נבו אראל עלה על הבימה והמלאך נעמד לידו והניח את ידו בין שכמותיו של נבו, על גבו.
"דלאום" צעק המלאך. ופרץ מחיאות כפיים סוערות עלה מהשולחן הקטן ביותר, שלידו ישבו הכי מעט תלמידים.
נבו הלך והצטרף אל תלמידי הבית שלו, בזמן שהאישה חביבת הפנים קראה בשם נוסף.
לאחר כמה זמן האשה קראה בשמו של טום.
טום עלה על הבמה והמלאך נגע בגבו.למלאך לקח זמן רב לבחור לאן לצרף את טום, אך בסוף טום הצטרף לשולחן שבו ישבו סנדרה ליד נבו, השולחן של דלאום.
;){kind=link}