פנים.. לא היו לו פנים.. "מה קרה לפנים שלך?!"
שאלתי, לחוצה מעט, "טוונג החליט לקחת אותם.." הוא אמר בקול עצוב,
"איך אתה מדבר?! ומי זה טוונג?!" שאלתי, "אני מדבר במחשבות על-קוליות,
זה אומר שאפשר לשמוע, וטוונג.. טוונג הוא גנב הפרצופים..." הוא אמר, זה לא
מנע מריקרדו להזמין אותו לקרב, הם נלחמו, ריקרדו ניצח, דומיניק נעלם, עזבנו את
המקום, "מי זה טוונג?" שאלתי את אלבניוס בזמן שסחטתי את שיערי הרטוב על
החוף, "טוונג הוא גנב הפנים, הוא פועל יחד עם קוי ולה, רוחות השמיים, הוא
גונב פנים של יצורים חיים, אסור להראות לידו רגש, זה הסימן שלו לגנוב את
הפנים." הוא ענה לי, הוריד את חולצתו ועטף את גופי הרועד בעזרתה, "אז,
איפה פוגשים אותו?" שאלתי, "הוא נמצא בעולם הרוחות.. הוא יודע על
כל הרוחות, הוא בין שלוש הרוחות הוותיקות
ביותר." אמר לי ריקרדו, גבריאל הינהן, "קוי ולה.." אמרתי, "מה
איתן?" שאל אלבניוס, "אני חושבת שראיתי אותן פעם." אמרתי,
"אוליי.. הן הרוחות היחידות שחזרו לעולם הגישמי וחיות כרגע כבנות מוות, ולא
כבנות אלמוות, כרוב הרוחות." הוא אמר לי, "קוי ולה, לדחוף ולמשוך,לבנה
וים, שמש ואור, יין ויאנג." אמרתי, "אני יודעת איפה הן!"אמרתי
פתאום, "אז מה.. זה לא משנה לנו כרגע." אמר ריקרדו, "זה כן.. ניראה
לי שדומיניק מחפש אותן.. תמיד היה לו משהו נגד הירח.." אמרתי, "איפה
הן?! חייבים להגן עליהן! בלי ירח העולם יצא מאיזון!" אמר אלבניוס, "בלי
ירח אין כשפות מים." אמר ריקרדו, "בלי ירח, אין חיים." אמר גבריאל
שהחליט להתערב בשיחה, "מהר!" אמרתי, "אחריי!" רצתי, צמיד הקשר
שלי רעד, גם הצמידים של כל השאר רעדו, "אתם עדיין חיים?" שאל קולה הרועד
של ורוניקה, "ורו!" אמרתי בהפתעה, "אתם חייבים להגיע לקוי וללה,
אתם חייבים להגן עלייהן מדומיניק!" הא אמרה, "אנחנו יודעים."
אמרתי, "מצטערת שלא אמרתי קודם, הצמיד שלי לא פעל." היא אמרה, "זה
בסדר." אמר אלבניוס, "תגידו.. אני יכולה להצטרף אליכם בכל זאת?"
היא שאלה, "אמ..." פתח אלבניוס...
פנים.. לא היו לו פנים.. "מה קרה לפנים שלך?!"
שאלתי, לחוצה מעט, "טוונג החליט לקחת אותם.." הוא אמר בקול עצוב,
"איך אתה מדבר?! ומי זה טוונג?!" שאלתי, "אני מדבר במחשבות על-קוליות,
זה אומר שאפשר לשמוע, וטוונג.. טוונג הוא גנב הפרצופים..." הוא אמר, זה לא
מנע מריקרדו להזמין אותו לקרב, הם נלחמו, ריקרדו ניצח, דומיניק נעלם, עזבנו את
המקום, "מי זה טוונג?" שאלתי את אלבניוס בזמן שסחטתי את שיערי הרטוב על
החוף, "טוונג הוא גנב הפנים, הוא פועל יחד עם קוי ולה, רוחות השמיים, הוא
גונב פנים של יצורים חיים, אסור להראות לידו רגש, זה הסימן שלו לגנוב את
הפנים." הוא ענה לי, הוריד את חולצתו ועטף את גופי הרועד בעזרתה, "אז,
איפה פוגשים אותו?" שאלתי, "הוא נמצא בעולם הרוחות.. הוא יודע על
כל הרוחות, הוא בין שלוש הרוחות הוותיקות
ביותר." אמר לי ריקרדו, גבריאל הינהן, "קוי ולה.." אמרתי, "מה
איתן?" שאל אלבניוס, "אני חושבת שראיתי אותן פעם." אמרתי,
"אוליי.. הן הרוחות היחידות שחזרו לעולם הגישמי וחיות כרגע כבנות מוות, ולא
כבנות אלמוות, כרוב הרוחות." הוא אמר לי, "קוי ולה, לדחוף ולמשוך,לבנה
וים, שמש ואור, יין ויאנג." אמרתי, "אני יודעת איפה הן!"אמרתי
פתאום, "אז מה.. זה לא משנה לנו כרגע." אמר ריקרדו, "זה כן.. ניראה
לי שדומיניק מחפש אותן.. תמיד היה לו משהו נגד הירח.." אמרתי, "איפה
הן?! חייבים להגן עליהן! בלי ירח העולם יצא מאיזון!" אמר אלבניוס, "בלי
ירח אין כשפות מים." אמר ריקרדו, "בלי ירח, אין חיים." אמר גבריאל
שהחליט להתערב בשיחה, "מהר!" אמרתי, "אחריי!" רצתי, צמיד הקשר
שלי רעד, גם הצמידים של כל השאר רעדו, "אתם עדיין חיים?" שאל קולה הרועד
של ורוניקה, "ורו!" אמרתי בהפתעה, "אתם חייבים להגיע לקוי וללה,
אתם חייבים להגן עלייהן מדומיניק!" הא אמרה, "אנחנו יודעים."
אמרתי, "מצטערת שלא אמרתי קודם, הצמיד שלי לא פעל." היא אמרה, "זה
בסדר." אמר אלבניוס, "תגידו.. אני יכולה להצטרף אליכם בכל זאת?"
היא שאלה, "אמ..." פתח אלבניוס...