"רק עוד קצת!" עודד אותי
אלבניוס, כמעט הגענו לקצה ההר, "זה לא כל כך קשה.." אמר גבריאל,
"לך קל לדבר, אתה רק מרחף." אמרתי, הוא צחק, נראה לי שהוא הבין עכשיו
שבעצם הוא לא חייב להיות רשע כל הזמן, גם אני וריקרדו צחקנו, רק אלבניוס נראה לא
מרוצה, "הנה!" אמר ריקרדו והצביע קדימה, "הגענו!" צהלתי,
דפקנו בדלת המפוארת של הטירה של ורוניקה, היא פתחה לנו את הדלת, "כן? ריקרדו,
אלבניוס, גבריאל ולילי?" היא שאלה, "אנחנו מחפשים את דומיניק." אמר
לה אלבניוס, "ומדוע?" היא שאלה בקרירות מסוימת, לא הבנתי למה, אולי גם
לה דומיניק עשה משהו בעבר, סביר להניח.. "נקמה." אמר ריקרדו,
"היכנסו בבקשה." אמרה וזזה מן הפתח, נכנסנו פנימה, "וואו!"
התפעמתי, היא חייכה, התיישבנו בסלון הבית, הרשיתי לעצמי להתפרש על אחת הספות, לא
היה נראה שאכפת לורוניקה מהנימוסים הגרועים שלי.. גם היא התפרשה על ספה נוספת,
ריקרדו ישב זקוף בכורסא, אלבניוס נשאר עומד וגבריאל ריחף לצד הכורסא שבה ישב
ריקרדו, "אז להמ אתם רוצים נקמה בדומיניק?" שאלה ורוניקה, את שמו של
דומיניק הגתה בקול מלא תיעוב. " הוא גנב לי את הכבוד." אמר ריקרדו, "הוא הפך אותי
לבעל דם שחור." אמר אלבניוס, "הוא הרג אותי." אמר גבריאל,
"הוא כלא אותי חצי מחיי." אמרתי. "ומה הוא עשה לך?" שאלתי
אותה, "הוא הרג את כל המשפחה שלי, אני הייתי היחידה שנשארה בחיים,
בקושי." היא ענתה לי, "מעולה, עוד מישהו שדומיניק פגע בו.." אמר
גבריאל בציניות, ורוניקה הנהנה, "ורוניקה, את רוצה להצטרף אלינו
ולנקום?" שאל אלבניוס, "בבקשה, תקראו לי ורו, ולא, אני לא מעוניינת,
תודה." אמרה ורו בעצב, "ורו, את בסדר?" שאלתי, "כן." היא
ענתה, "אז.. איפה דומיניק נמצא?" שאל ריקרדו, "צפון מערב, שביל שלישי אמצע הים, צריך
להיות כשף כדי להגיע." היא אמרה, "אני כשף." אמר ריקרדו, "גם
אני, בערך." אמרתי, "אני יודעת." היא אמרה "איך?" שאלתי,
"אני חצי מלאכית, אני יודעת כמעט כל דבר על כל אדם, וזה כולל גם ערפדים ואנשי
זאב.." היא אמרה, "יש לך כנפיים והילה?" שאל גבריאל, "למלאכים
אין הילה, זה בולשיט, אתה אמור לדעת את זה כבר.." אמר אלבניוס, "אבל
ישנת כשלימדו את זה." אמרה ורוניקה, גבריאל נראה נבוך, "תודה לך
ורו." אמר אלבניוס, קם וקד קידה, "להיתראות." אמרה ורו,
"להיתראות." אמרתי.
"חכו!" אמרה ורוניקה, היינו בדיוק שנייה לפני סגירת הדלת, "כן?" שאל ריקרדו, "קחו את אלה, אלו צמידי תקשורת, תוכלו לתקשר אחד עם השני, וגם איתי." אמרה, "תודה." אמרתי ולקחתי צמיד משובץ יהלומים בצבעי שחור לבן, "ביי." אמרה וסגרה את הדלת, התחלנו ללכת, הסתכלתי אחורה, היא עמדה בחלון, נופפתי לה בידי והמשכתי ללכת.
"חכו!" אמרה ורוניקה, היינו בדיוק שנייה לפני סגירת הדלת, "כן?" שאל ריקרדו, "קחו את אלה, אלו צמידי תקשורת, תוכלו לתקשר אחד עם השני, וגם איתי." אמרה, "תודה." אמרתי ולקחתי צמיד משובץ יהלומים בצבעי שחור לבן, "ביי." אמרה וסגרה את הדלת, התחלנו ללכת, הסתכלתי אחורה, היא עמדה בחלון, נופפתי לה בידי והמשכתי ללכת.
"רק עוד קצת!" עודד אותי
אלבניוס, כמעט הגענו לקצה ההר, "זה לא כל כך קשה.." אמר גבריאל,
"לך קל לדבר, אתה רק מרחף." אמרתי, הוא צחק, נראה לי שהוא הבין עכשיו
שבעצם הוא לא חייב להיות רשע כל הזמן, גם אני וריקרדו צחקנו, רק אלבניוס נראה לא
מרוצה, "הנה!" אמר ריקרדו והצביע קדימה, "הגענו!" צהלתי,
דפקנו בדלת המפוארת של הטירה של ורוניקה, היא פתחה לנו את הדלת, "כן? ריקרדו,
אלבניוס, גבריאל ולילי?" היא שאלה, "אנחנו מחפשים את דומיניק." אמר
לה אלבניוס, "ומדוע?" היא שאלה בקרירות מסוימת, לא הבנתי למה, אולי גם
לה דומיניק עשה משהו בעבר, סביר להניח.. "נקמה." אמר ריקרדו,
"היכנסו בבקשה." אמרה וזזה מן הפתח, נכנסנו פנימה, "וואו!"
התפעמתי, היא חייכה, התיישבנו בסלון הבית, הרשיתי לעצמי להתפרש על אחת הספות, לא
היה נראה שאכפת לורוניקה מהנימוסים הגרועים שלי.. גם היא התפרשה על ספה נוספת,
ריקרדו ישב זקוף בכורסא, אלבניוס נשאר עומד וגבריאל ריחף לצד הכורסא שבה ישב
ריקרדו, "אז להמ אתם רוצים נקמה בדומיניק?" שאלה ורוניקה, את שמו של
דומיניק הגתה בקול מלא תיעוב. " הוא גנב לי את הכבוד." אמר ריקרדו, "הוא הפך אותי
לבעל דם שחור." אמר אלבניוס, "הוא הרג אותי." אמר גבריאל,
"הוא כלא אותי חצי מחיי." אמרתי. "ומה הוא עשה לך?" שאלתי
אותה, "הוא הרג את כל המשפחה שלי, אני הייתי היחידה שנשארה בחיים,
בקושי." היא ענתה לי, "מעולה, עוד מישהו שדומיניק פגע בו.." אמר
גבריאל בציניות, ורוניקה הנהנה, "ורוניקה, את רוצה להצטרף אלינו
ולנקום?" שאל אלבניוס, "בבקשה, תקראו לי ורו, ולא, אני לא מעוניינת,
תודה." אמרה ורו בעצב, "ורו, את בסדר?" שאלתי, "כן." היא
ענתה, "אז.. איפה דומיניק נמצא?" שאל ריקרדו, "צפון מערב, שביל שלישי אמצע הים, צריך
להיות כשף כדי להגיע." היא אמרה, "אני כשף." אמר ריקרדו, "גם
אני, בערך." אמרתי, "אני יודעת." היא אמרה "איך?" שאלתי,
"אני חצי מלאכית, אני יודעת כמעט כל דבר על כל אדם, וזה כולל גם ערפדים ואנשי
זאב.." היא אמרה, "יש לך כנפיים והילה?" שאל גבריאל, "למלאכים
אין הילה, זה בולשיט, אתה אמור לדעת את זה כבר.." אמר אלבניוס, "אבל
ישנת כשלימדו את זה." אמרה ורוניקה, גבריאל נראה נבוך, "תודה לך
ורו." אמר אלבניוס, קם וקד קידה, "להיתראות." אמרה ורו,
"להיתראות." אמרתי.
"חכו!" אמרה ורוניקה, היינו בדיוק שנייה לפני סגירת הדלת, "כן?" שאל ריקרדו, "קחו את אלה, אלו צמידי תקשורת, תוכלו לתקשר אחד עם השני, וגם איתי." אמרה, "תודה." אמרתי ולקחתי צמיד משובץ יהלומים בצבעי שחור לבן, "ביי." אמרה וסגרה את הדלת, התחלנו ללכת, הסתכלתי אחורה, היא עמדה בחלון, נופפתי לה בידי והמשכתי ללכת.
"חכו!" אמרה ורוניקה, היינו בדיוק שנייה לפני סגירת הדלת, "כן?" שאל ריקרדו, "קחו את אלה, אלו צמידי תקשורת, תוכלו לתקשר אחד עם השני, וגם איתי." אמרה, "תודה." אמרתי ולקחתי צמיד משובץ יהלומים בצבעי שחור לבן, "ביי." אמרה וסגרה את הדלת, התחלנו ללכת, הסתכלתי אחורה, היא עמדה בחלון, נופפתי לה בידי והמשכתי ללכת.