"אבל מה?" שאלתי,"אסור לכם לעזור לו לנצח בקרב.. רק לעזור לו להגיע לדומיניק." אמרארמאן, "טוב." הסכמתי, "שום בעיה." אמר אלבניוס, ארמאן חייך,הוא נשף מעל ראשו, כבליו קפאו והתנפצו, הוא השתחרר, "תשחרר אותנו." אמרריקרדו, ארמאן נשף על כבליו של ריקרדו וגם על כבליו של אלבניוס, "אלבניוסתחזיק את לילי." אמר ארמאן, ידיו של אלבניוס אחזו במותניי בעדינות, כבלייהתנפצו, שמחתי שהוא החזיק בי, אחרת היייתי נופלת, "אלבניוס תעברו בכישוף מעבר." אמר ארמאן לאלבניוס בזמן שזה הוריד אותי, "ריקרדו תחזיק את הכתף שלי, לילי תחזיקי את ידי." אמר אלבניוס, ביצענו את פקודותיו,"מוכנים?" הוא שאל, אני וריקרדו הנהנו, "נתראה." אמר ארמאן לשלושתינו, "נתראה." ענינו שלושתינו יחד, אלבניוס העביר אותנו לאמצע יער גדול, "איפה אנחנו?" שאלתי, "ביער מוזוקי, צריך למצוא את ורוניקה, היא תעזור לנו." אמר אלבניוס, "איפה היא נמצאת?" שאלתי, "בקצה הר הגעש ששם." אמר ריקרדו והצביע על הר געש שניצב בקצה הרחוק של היער,"נגיע בקסם?" שאלתי, "לא.. נגיע ברגל, אני מעדיף לתת רושם טוב.. לארושם של עצלנים." אמר אלבניוס, "אז כדאי שנצא.. עוד מעט מחשיך." אמר ריקרדו, "כן, בואו נזוז." אמרתי, זה מרגיש כאילו שאנחנו הולכים שעות..שעות על גבי שעות, "מה השעה?" שאל אלבניוס את ריקרדו, ריקרדו הסתכל בשעון הזהב שלו שהיה מסווה בצורת כפתור במעילו האדום, "ארבע לפנות בוקר." הוא ענה, אנחנו הולכים כבר שש שעות.. "אפשר לנוח קצת?"שאלתי, "לא, אין לנו זמן." אמר אלבניוס, "נו, אלבניוס, אתה גם צריך מנוחה." אמר ריקרדו, "נו טוב. ננוח קצת." נכנע אלבניוס לעייפות,נשכבנו על חלקת אדמה רכה, "מה אתם עושים פה?" שאל קול מוכר, מוכר מידי,לא האמנתי, זה הוא!
"אבל מה?" שאלתי,"אסור לכם לעזור לו לנצח בקרב.. רק לעזור לו להגיע לדומיניק." אמרארמאן, "טוב." הסכמתי, "שום בעיה." אמר אלבניוס, ארמאן חייך,הוא נשף מעל ראשו, כבליו קפאו והתנפצו, הוא השתחרר, "תשחרר אותנו." אמרריקרדו, ארמאן נשף על כבליו של ריקרדו וגם על כבליו של אלבניוס, "אלבניוסתחזיק את לילי." אמר ארמאן, ידיו של אלבניוס אחזו במותניי בעדינות, כבלייהתנפצו, שמחתי שהוא החזיק בי, אחרת היייתי נופלת, "אלבניוס תעברו בכישוף מעבר." אמר ארמאן לאלבניוס בזמן שזה הוריד אותי, "ריקרדו תחזיק את הכתף שלי, לילי תחזיקי את ידי." אמר אלבניוס, ביצענו את פקודותיו,"מוכנים?" הוא שאל, אני וריקרדו הנהנו, "נתראה." אמר ארמאן לשלושתינו, "נתראה." ענינו שלושתינו יחד, אלבניוס העביר אותנו לאמצע יער גדול, "איפה אנחנו?" שאלתי, "ביער מוזוקי, צריך למצוא את ורוניקה, היא תעזור לנו." אמר אלבניוס, "איפה היא נמצאת?" שאלתי, "בקצה הר הגעש ששם." אמר ריקרדו והצביע על הר געש שניצב בקצה הרחוק של היער,"נגיע בקסם?" שאלתי, "לא.. נגיע ברגל, אני מעדיף לתת רושם טוב.. לארושם של עצלנים." אמר אלבניוס, "אז כדאי שנצא.. עוד מעט מחשיך." אמר ריקרדו, "כן, בואו נזוז." אמרתי, זה מרגיש כאילו שאנחנו הולכים שעות..שעות על גבי שעות, "מה השעה?" שאל אלבניוס את ריקרדו, ריקרדו הסתכל בשעון הזהב שלו שהיה מסווה בצורת כפתור במעילו האדום, "ארבע לפנות בוקר." הוא ענה, אנחנו הולכים כבר שש שעות.. "אפשר לנוח קצת?"שאלתי, "לא, אין לנו זמן." אמר אלבניוס, "נו, אלבניוס, אתה גם צריך מנוחה." אמר ריקרדו, "נו טוב. ננוח קצת." נכנע אלבניוס לעייפות,נשכבנו על חלקת אדמה רכה, "מה אתם עושים פה?" שאל קול מוכר, מוכר מידי,לא האמנתי, זה הוא!