עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

מסדר הדם - פרק עשרים ושבע

27/07/2012 16:23
Ghost Dog
פקחתי עיינים, כבר היה אור בחוץ , אלבניוס עדיין חיבק אותי בידו, ניסיתי להשתחרר מאחיזתו אבל הוא המשיך לאחוז בי בחוזקה, "אלבניוס!" אמרתי לו בקול שקט, הוא לא הגיב, "אלבניוס!" חזרתי, חזק יותר, אלבניוס!" צעקתי, הוא התעלם ממני, ניערתי אותו בחוזקה, "מה?!" הוא נהם, "תן לי לצאת!" אמרתי לו, הוא נהם משהו שנשמע כמו 'לא' אבל לא הייתי בטוחה, "נוו! תשחרר אותי! אני רוצה ללכת!" "לא, הוא אמר בחיוך ופתח עיניים, הוא סתם רצה לראות מה אעשה, נסיתי הכל, בכי וצעקות ואיומים, הוא רק צחק והמשיך לאחוז בי, התחננתי, זה לא עזר, עשיתי פרצוף פגוע, זה רק הצחיק אותו יותר, ניסיתי לשחרר את ידו בכוח, בסוף הפסקתי להילחם והסתובבתי בידיו, הסתכלתי בעיניו החומות והעברתי את ידי בשיערו השחור, "אולי תיתן לי ללכת בכל זאת?" שאלתי, הוא צחק שוב, "בבקשה!" אמרתי, הוא המשיך לצחוק, חיבקתי אותו, ניסיתי למעוך את צלעותיו, הצלחתי באותה מידה שבה דג יצליח לשבור את העצמות שלי, הוא מחץ אותי חזרה, השתעלתי וניסיתי להסתכל עליו במבט בוז, הניסיון הכושל שלי רק גרם לו לצחוק עוד יותר, ידעתי שבסוף הוא ישתעמם וישחרר אותי, אבל הרגע לא הגיע.
הכנסתי את ידי מתחת לחולצה שלו והעברתי את ציפורני על המותן שלו, זה עבד, הוא עזב אותי לרגע כדיי לגרד אבל הוא היה מהיר ממני ולא הספקתי לקום, ידו סגרה עליי שנית, "אני מבטיחה שאני לא אלך לשתות." אמרתי, מקווה נואשות שזה יעזור, זה עזר, הוא שיחרר את ידו, קמתי, יצאתי מהחדר ולמרות ההבטחה הלכתי לכיוון המסעדה להזמין אלכוהול.
פקחתי עיינים, כבר היה אור בחוץ , אלבניוס עדיין חיבק אותי בידו, ניסיתי להשתחרר מאחיזתו אבל הוא המשיך לאחוז בי בחוזקה, "אלבניוס!" אמרתי לו בקול שקט, הוא לא הגיב, "אלבניוס!" חזרתי, חזק יותר, אלבניוס!" צעקתי, הוא התעלם ממני, ניערתי אותו בחוזקה, "מה?!" הוא נהם, "תן לי לצאת!" אמרתי לו, הוא נהם משהו שנשמע כמו 'לא' אבל לא הייתי בטוחה, "נוו! תשחרר אותי! אני רוצה ללכת!" "לא, הוא אמר בחיוך ופתח עיניים, הוא סתם רצה לראות מה אעשה, נסיתי הכל, בכי וצעקות ואיומים, הוא רק צחק והמשיך לאחוז בי, התחננתי, זה לא עזר, עשיתי פרצוף פגוע, זה רק הצחיק אותו יותר, ניסיתי לשחרר את ידו בכוח, בסוף הפסקתי להילחם והסתובבתי בידיו, הסתכלתי בעיניו החומות והעברתי את ידי בשיערו השחור, "אולי תיתן לי ללכת בכל זאת?" שאלתי, הוא צחק שוב, "בבקשה!" אמרתי, הוא המשיך לצחוק, חיבקתי אותו, ניסיתי למעוך את צלעותיו, הצלחתי באותה מידה שבה דג יצליח לשבור את העצמות שלי, הוא מחץ אותי חזרה, השתעלתי וניסיתי להסתכל עליו במבט בוז, הניסיון הכושל שלי רק גרם לו לצחוק עוד יותר, ידעתי שבסוף הוא ישתעמם וישחרר אותי, אבל הרגע לא הגיע.
הכנסתי את ידי מתחת לחולצה שלו והעברתי את ציפורני על המותן שלו, זה עבד, הוא עזב אותי לרגע כדיי לגרד אבל הוא היה מהיר ממני ולא הספקתי לקום, ידו סגרה עליי שנית, "אני מבטיחה שאני לא אלך לשתות." אמרתי, מקווה נואשות שזה יעזור, זה עזר, הוא שיחרר את ידו, קמתי, יצאתי מהחדר ולמרות ההבטחה הלכתי לכיוון המסעדה להזמין אלכוהול.
Ghost Dog
27/07/2012 16:25
© אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ בשום דרך!
כל הזכויות שמורות ל-Ghost Dog
אישי ושלי...
27/07/2012 16:27
סיפור יפה!
27/07/2012 16:27
היי (-:
מקווה שתכנסי לפוסט האחרון שלי , ותגיבי
Ghost Dog
27/07/2012 16:28
קראת הכל?
יש 27 פרקים נוספים..
27/07/2012 16:28
לא....
Ghost Dog
27/07/2012 16:29
דיברתי ל"אישי ושלי..."
אבל טוב לדעת שלא קראת, זה לא ממש תואם את הגיל שלך...
27/07/2012 16:31
קראתי את פרק 1
Ghost Dog
27/07/2012 16:32
תקרא אם אתה רוצה, זה מעניין, אבל יש סיכוי דיי גדול שלא תבין, זה רמה לגילאים יותר מאוחרים.. אבל תהנה אם אתה קורא..
27/07/2012 16:41
תקראי ת'פוסט האחרון שלי ותעזרי לי
27/07/2012 17:53
ממש יפה ♥
Ghost Dog
27/07/2012 18:03
יומן סודי, קראת הכל?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: