"מה
אמרת!?" ירק טסומה לעבר ג'ייק, "אתה חלש, חסר תועלת!" חזר ג'ייק על
דבריו הקודמים, מביע בוז עמוק כלפי טסומה. טסומה התקרב אל ג'ייק, תופס אותו בגרונו
ומרים אותו מן הקרקע, ג'ייק חייך, חושף בכך את שיניו הבוהקות, המחודדות.
"תמחק את החיוך הזה מהפנים שלך!" ציווה טסומה, שיניו חשוקות בזעם. ג'ייק
המשיך לחייך, מרגיז בכך את טסומה. טסומה הרים את ידו והתכוון לסטור בחוזקה לג'ייק,
אך הדלת נפתחה, וידו קפאה במקומה.
סיילור הסתכל בשניים במבט חשדני בעוד ידו של טסומה שיחררה את גרונו של ג'ייק.
סיילור המשיך להיסתכל בשניים לרגע, ניער את ראשו כאילו קם מחלום, והתחיל לדבר;
"לא הצלחנו לאתר אותה בשום מקום, היא חמקנית, מהירה.. בלתי אפשרי לתפוס
אותה!" אמר. טסומה נאנח ואחז בגשר אפו, ג'ייק ניגש את סיילור ובמהירות הצמיד אותו
לקיר, זרועו על צווארו של סיילור, אצבעו האחת מונחת על שפתיו. "מי אתה?"
שאל ג'ייק ובחן את פניו של סיילור, מרחרח את צווארו בחשדנות. סיילור שתק, "מי
אתה?!" חזק ג'ייק על דבריו שוב, סיילור שתק. ג'ייק הכה אותו בחוזקה עד שגופו
של סיילור החל להבהב באור צהוב. רשת הקוסמים נישברה והמתחזה איבד את הכרתו.
"ידעתי!" אמר ג'ייק בעודו סוחב את גופו הרפוי של המתחזה אל אחד מתאי
הכלא שבמרתף, "ידעתי שזה לא היה הוא!" חייך אל טסומה שהלך מאחוריו,
מהרהר. 'למה לא חשתי בזה שוא מתחזה?' שאל טסומה את עצמו, 'איך? אני באמת חלש כמו
שג'ייק מתאר אותי?' טסומה כמעט וניתקל בגבו של ג'ייק בזמן שזה פתח את סורגי הברזל
של תא הכלא הקטן. ג'ייק ניכנס לתא והניח את המיתחזה על קרש העץ המחובר לקיר, אשר
שימש כמיטה. הוא יצא ונעל את סורגי הברזל מאחוריו.
כל האסירים בהו בשניים בזמן שצעדו את מחוץ לבורות הכלא, חלקם במבטי שינאה, וחלקם
במבטים מתחננים. ג'ייק עצם את עיניו, ידיו מאחורי ראשו, וצעד בלי להיסתכל בפניהם
של האסירים. טסומה ניסה להיתעלם מכולם אבל לא יכל, הוא מצא את עצמו נועץ מבטים
באסירים אשר בהו בו בדרכו החוצה מן המקום.













