אין שום דבר שיסתתתר מעיני.
לא משנה כמה חשוך, לא משנה כמה בהיר האור..
החושים שלי יופעלו בהתאמה מושלמת אחד לשני ויגלו לי את כל הסביבה שאני נימצאת בה..
שום דבר לא יפתיע אותי...
שום דבר לא יוכל ליפגוע בי...
אבל עדיין... אני מפחדת..
מפחדת להיפגע...
אני פשוט רוצה ליפעמים את האפשות.. כמו חתול, פשוט לקפוץ לאינשהו ולהעלם מהעין..
אני פשוט רוצה.. שיעזבו אותי בשקט...
אני אוהבת את הבדידות..
I'M LIKE A CAT

טוב.. קודם כל - כן, שיעמם לי.. אז ערכתי את התמונה.. העין הסגולה היא זו שערכתי. (זה די צפוי -_-)
והתשובה לשאלה - למה בסגול??
כי ככה החלטתי! לא ודעת למה!
-----------------------------------------------------------------------
לראש השיכבה בכיתה שלי קוראים מיסטר קיטלי.
הוא הוציא אותי משיעור צרפתית (ואני מודה לו על זה מאוד!) כדי לדבר איתי על כל מה שקרה וקורה מאז ספטמבר..
ההשפלות.. ההצקות..
וההיתמודדות שלי עם זה.
הוא הציע פיתרונות.. והיו לו הרבה מהם.
אבל לא קיבלתי אותם..
ביום שני אני אדבר איתו שוב..
חוץ מזה, אני כניראה אנסה להיתקבל לבית ספר בתוך העיר.. אבל זה לא יקרה השנה.
יש מיבחני קבלה, בערך 200 ניבחנות בכל פעם.. רק אחת מיתקבלת..
זה מטורף לגמרי..
ואני צריכה לילמוד ממש טוב מדעים, חשבון, צרפתית ואנגלית.
זה בית סםר לבנות בילבד...
מה שיכול להיות בעייתי.. אבל את האמת שנאי אסתדר עם זה!
---------------
יש לי הרגשה שאני מיותרת.. שאני לא בסדר...
שפשוט יש בי משהו לא בסדר..
אחד הזמנים בהם אני מרגישה טוב.. הוא בזמן שאני רוכבת..
אני מרגישה חיבור עם הסוס...
אני מרגישה שאנחנו אחד..
אני רוצה לירכב בשטח פתוח.. ליברוח.. ולא לחזור..
אני רוצה להרגיש את הרוח על פניי... ולדעת שהסוס נע איתי בדיוק מושלם.. ושאין לי ממה לידאוג.
i want to be free













