אודות

The water dripping from the insomniac moon can't go back.
During this time I can just laugh about how pretty beautiful things are.
It all seems so fake...

חברים

אני כמעט שם - רק מכשול אחרון - הרגש

25/11/2012 22:05

Ghost Dog

אף אחד לא באמת כתב על זה עדיין.. אני מתכוונת לכתוב...

טוב.. אז..... מה בעצם קורה אחריי המוות? יש חיים אחריי? או שזה פשוט זה?
האם גילגולים של אדם יזכו מזכרונות העבר שלו?
האם גילגולים קיימים בכלל?

התשובה היא כן. אבל לא כמו שרובנו חושבים... הגלגולים של הטבע - האבולוציה....
אבל אני לא רוצה להיכנס לשיחה על אבולוציה עכשיו...

אני רק רוצה לדעת.. האם המוות יגאל אותי מיסוריי, או יכניס אותי לתקופה חדשה של כאב וסבל..
האמת.. שלא אכפת לי כרגע...
אני לא מתכוונת למות בזמן הקרוב...
כמה שהרוב אומרים כמה החיים שלהם לא בסדר וכל זה... אני נהנת.. נהנת לנשום, לראות, לשמוע....
אני נהנת מכל רגע בחיים שלי.... ומנסה להפיק את הטוב מזה...
כמה שלפעמים אני מרגישה פשוט רע... אני יודעת... שאני חזקה מספיק כדיי להתמודד עם זה.. ולעבור את זה...
ואז להנות שוב מהשקט של הנשימה באוויר הלילה הצונן..

הכי הייתי רוצה.. באמת.... לחיות את החיים על-פי החוקים שלי... וזה מה שאני עושה... בערך..
אבל זה לא משנה... כי הזמן שלי עוד יגיע...
עכשיו... זה עדיין לא הזמן שלי בחיים לשלוט בהתנהלות שלי שליטה מוחלטת..

הבנתי בזמן האחרון... כמה.. שאפשר להנות.. אם רק מניחים את הפסימיות, האכזריות, הכאב, השימחה וכל השאר, בצד.. ומנסים לנשום לרגע.. להתמקד בצורך החיים הבסיסי - הנשימה.

אולי המוות יעניש אותי, על כל מה שעשיתי עד עכשיו. אבל... הוא גם יציל אותי.. מהסבל שבלחשוב שוב על האנשים היקרים לי.. שכבר לא יהיו פה.

השהייה בבלוגר שינתה אותי.. לגמרי... באתי תמימה, הפכתי למתועבר, וכרגע... אני רואה בעצמי תהורה.. למרות כל מה שעשיתי בחיים שלי.... כל הטעויות שלי.. השטויות חסרות המחשבה שלי... למרות כל זה. הצלחתי להבין את המשמעות שבחיים.
ואין לי למי להודות... חוץ מלעצמי. המעבר הזה... שמלאבד את האדם שהיה חשוב לי הכי בעולם, להבין איך התנהגתי כלפיו... להבין, שאין לי את ההזדמנות לתקן את זה יותר... לנעול את הרגשות כדיי לא לחוש את הכאב..
החלטתי להתמודד על הכאב הזה, ולקבל אותו. ולסלוח לעצמי. קיבלתי את הטעות שלי, השלמתי איתה, הבנתי אותה, והתחרטתי עלייה. השלב האחרון בלעבור את המכשול - הוא לסלוח לעצמי. אבל.. אני לא חושבת שאוכל..
בשלב מסוים... הבנתי.. שאני פשוט מי שאני.. אבל... אפילו אני צריכה למצוא אותי... לבד.. בלי עזרה.. אני צריכה לגלות את הטוהר שבהבנה הזו..
אולי אני האדם הראשון שחווה את זה... טהורות.... אני מרגישה... כאילו הנשימה שלי, שלי בלבד, נותנת לחיים משמעות... וגורמת לגלגל להמשיך..
וזה עושר לי להבין... שכמה שאני לא רוצה להרגיש.. ולא רוצה לחיות.. אני כן רוצה את הרגשות... וכן רוצה הזדמנות שווה לתקן את מה שעשיתי.

מעתה ואלך... אני ברשות עצמי מבחינה זו. אני לא רוצה שאף אחד יתערב בזה. כי ם מישהו יתערב... אני לא אוכל לחזור לטהרות הזו שוב..
יש דברים... שצריך לעבור לבד.
ויש דברים.. שצריך לגלות לבד...
ויש אותי.... ואני אעבור את הכל, אני אלמד לקבל עזרה.. ולשתף.
זה ייקח לי זמן... אבל אני אגיע לשם.

בזמן הכתיבה של הפוסט הזה... התקדמתי צעד נוסף אחד - לכיוון הסליחה העצמית.
ואני יודעת שאני לא יכולה לשנות את עצמי.... כי אני לא רוצה.. השינוי העיקרי, כבר קרה. שיחררתי את הרגש, נתתי לדמעות שלי לזרום...
הרגש מפלח אותי גם כרגע, ואני מתפתה לכבות אותו שוב. אבל... כדי להגיע לכוחי המלא, ולטוהר המלא שלי, אני חייבת ללמוד להתמודד עם רגשות, כי רק אז... אני אגיע להיות מה שנועדתי להיות, מי שנועדתי להיות.

תגובות

26/11/2012 13:02

וואלה!
גם אצלי המכשול זה הרגש..אני מנסה להתנתק מהכל ולהפגיק להיות חצי כן וחצי לא...בלי שום רגש שיפריע לי..זה מה שאני רוצה!
אני ואת דומות איכשהו אנחנו רוצות אותם דברים.....רק ברמות אחרות ומטורפות לגמרי!!
חח..מקוה שעזרתי.. ;)

כתוב תגובה

Ghost Dog

26/11/2012 18:01

לא ממש עזרת.. כי לא ביקשתי עזרה ולא הייתי זקוקה לה....
אנחנו ממש לא אותו הדבר בקטע הזה... אני מדברת על ללמוד להתמודד עם הרגש - שזה הכח החזק ביותר
את מדברת על לנטוש חצי ממנו מאחור - (אני נטשתי אותו להרבה זמן...) מה שמחזק אותך פיזית.. אבל מחליש אותך נפשית.. (כי אז יהיה קשה יותר להתמודד עם כלזה....)

כתוב תגובה

26/11/2012 18:05

אהה... טוב לא נורא!
אבל לא הבנתי..,מה הקטע של להתמודד איתו,אני מתמודדת איתו כל הזמן ודיי הולך לי! האמת..אבל אני לא רוצה אותו רק לשכוח אותו כי הוא אף פעם לא עזר לי בחיים...
טוב מה אני חופרת לך, בהצלחה! אני בטוחה שתצליחי :)

כתוב תגובה