ירח אדום- פרק 7-מלחמה פנימית, להקה מפוצלת

"מ...מה? איפה א..אני?" גימגמה טיאני, עדיין מושפעת מן ריח הסם. "היא ערה, אדוני." נשמע קול קרוב. טיאני הסתכלה מסביבה, היא שכבה על ביטנה על משטח עץ מגולף, ידייה קשורות מעל ראשה ורגלייה קשורות גם הן. טיאני גילתה לחרדתה שאינה מסוגלת לקום מן המשטח.  אדם גבוה נכנס לחדר, שיערו שחור, עיניו אדומות, טיאני זיהתה אותו מיידית, זה היה זוקורו, עכשיו, היא בצרות.

"שתקו כבר!" צעק אגרו, ריס וסטיבן דיברו איתו על טקטיקות תקיפה, שהוא כמובן הכיר.
אנה קפצה במקומבלמשמע צעקתו וכמעט ונפלה מגבה של איימי. סטיבן הזעיף פנים ונשף בזלזול בוטה, ריס, לעומתו, לא היה מוכן לשתוק, הוא החל צועק; "נמאס לי! כל מה שאתה יודע זה רק לתת פקודות! אתה לא מסוגל להקשיב כשמנסים לעזור לך! לי נמאס לעקוב אחרייך ולציית לך! נמאס לי מאיך שאתה מתנהג אליי!" מייד כשסיים את צעקותיו הבין ריס שטעה טעות חמורה, אגרו רעד מזעם, שיניו חשוקות, הוא הסתובב לכיוונו של ריס בצעדים איטיים. אגרו פגע בצד גופו של ריס בטפרו הארוך, ריס זעק בכאב, גופו השתנה והוא שכב על  גבו על האדמה, מתנשף בכאב, הוא הרים את מבטו מעלה והסתכל באגרו, אגרו החזיר מבט זועם והניח את טפרו החד מתחת לליבו של של השד בצורתו האנושית ששכב מתחתיו, ריס נשף בזעם ובפחד, חזהו התרומם בחמה, אבל לא היה ביכולתו דבר לעשות. ריס ידע מה הוא לא מתכוון לעשות, הוא לא עומד להתחנן לרחמים! לא משנה מה יעשה לו אגרו!