"גבריאל?! מה אתה עושהכאן?!" שאלתי אותו, הוא היה חיוור מהרגיל, "אני שאלתי קודם." הואאמר בחיוכו הזדוני הרגיל, "אנחנו בדרך לורוניקה." אמר אלבניוס, "גם אני." אמר גבריאל, "מה קרה לך? אתה חיוור!" אמרתי, "תחשבי,אני חי אבל מת, אני חיוור ואי אפשר לגעת בי, מה אני?" הוא שאל,"רוח?" שאלתי, "כן." הוא אמר בעצב, התקדמתי קדימה וניסיתי להניח את ידי על כתפו, ידי עברה דרכו, "למה אתה הולך לורוניקה?" שאלתי,שתכוון אותי לדומיניק, אני מחפש נקמה!" הוא אמר בכעס, נבהלתי, הלכתי אחורה,כשלתי על רגלו של אלבניוס, אלבניס תפס אותו רגע לפני שראשי פגע בסלע קטן שהיה שם,נעמדתי, "ומה אתם עושים כאן?" הוא שאל, "כמוך, מחפשים נקמה לדומיניק." ענה ריקרדו לשאלתו, "בהצלחה." אמר גבריאל ונעלם,"גבריאל!" קראתי אחריו, הוא הופיע שוב, "רוצה להצטרף אלינו?"שאלתי לפני שריקרדו או אלבניוס הספיקו לעצור אותי, גבריל נראה מהורהר,"טוב.." הוא ענה, "איך אני אדע שאפשר לסמוך עלייך?" שאל אלבניוס בתוקפנות ונעמד, גבריאל נסוג אחורה, "אחי הרג אותי! מה צריך יותר מזה? אני מחפש נקמה!" אמר גבריאל, הפעם אלבניוס נראה מהורהר, "טוב,אבל.. טעות אחת, ואני אדאג שהרוח שלך תיעלם מהעולם!" אמר אלבניוס, גבריאלחייך, "אתה יכול לסמוך עליי." הוא אמר, בהתחשב בנסיבות העבר זה אולי לאהיה הדבר הנכון להגיד, אבל אלבניוס שתק, לרגע עצם את עיניו במאמץ, ידו הפכה חיוורתכמו ידו של גבריאל, "נלחץ יד?" שאל אלבניוס, גבריאל ואלבניוס לחצו אתידיהם לשנייה, לא יכולתי להבחין למי מבט התיעות עמוק יותר, שמחתי, אוליי יותרמידי, כי פרץ אש יצא מידי, עדיין לא שלטתי בכל כוחותיי, ריקרדו קם ושאב את האשלידו, הוא פלט קריאת כאב, "אאו!" הוא אמר, ידו נראתה כאילו נכוותה,אלבניוס ריפא אותה, לא באותה מיומנות שבה ארמאן עשה זאת, אבל יותר טוב מלהשאיר אתהפציעה פתוחה, "בואו נלך." אמרתי, המשכנו לצעוד לכיוון הר הגעש.
;){kind=link}