Allow Me To Forget |
|
one more whisper.
one last lie.
one forgotten memory..
and some that just won't go away.
לפעמים, לבד, צפים זכרונות במוחי שלעולם לא ארצה לחוות שוב.
זכרונות שבקלות מעלים דמעות בעייני,
זכרונות כואבים.
אני לא מישהי שמשחררת בקלות.
גם אם הזמן מוכיח שאין במה לאחוז יותר,
i will never let go.
יש דברים שלנצח אני מנסה לזכור, דברים שנדחקו לפינה האפלה ביותר בראשי,
דברים שאני רוצה לזכור .. אבל הם לא שם, ולעולם לא יחזרו.
המוות של סבתא שלי, לדוגמא.
היא לאט לאט נלעמה מזכרוני, הדבר היחיד שנשאר לי ממנה הוא הפעם האחרונה שראיתי אותה, לפני מותה, יומיים לאחר מכן.
שום דבר אחר.
but there are people who just wont go away.
him. her.
those two specifically, the two im praying to forever erase from my life... forever erase from my memory.
קשה שלא לחזור לאחור ולזכור את מה שעבר עליי אז, הדברים הטובים, הדברים הרעים,
הזמנים הקלים והזמנים הקשים.
(here i abandon hebrew as its way too hard)
honestly, i wish i could simply forget them. all of those people.
my old friends'..my old life.
lately i've been having flashbacks about my dog, the way she was laying there.
covered in blood.
her quite cries for help, the sadness i felt.
i has a couple more panic attacks since then, as i started taking her back out with the collar (she has a harness now to avoid her neck injury)
as i got back home i had a slowed version of what happened running in my head (my memory keeps things in slow motion.. that is why i analyze everything perfectly.)
i busted out crying.
its hard to forget. its hard to remember.
my brain just does whatever the fuck it wants.
shit happens. handle the moment by instinct and think about it later.
Merry Christmas And A Happy New Year!
(merry Christmas eve eve)
and sorry for this being absolutely pointless and off topic!
|
|
|
|
|
;){kind=link}