טום, נבו וסנדרה נכנסו לתוך האולם כדי לאכול.
"וואו", אמר נבו כשראה את כל האוכל שם.
"אז, היום מתחילים ללמוד?" שאל טום את נבו.
"לא, מחר מתחילים ללמוד היום יש לנו יום חופשי" ענה נבו.
"מעולה" חייך טום.
"ממה אתם מתלהבים שם?" שאלה סנדרה.
"כלום", אמרו טום ונבו בצחוק.
הלילה עבר וטום, נבו וסנדרה אכלו ארוחת בוקר באולם, ליד השולחן שלהם.
"מה לומדים היום?" שאל נבו את טום.
"עכשיו יש שעתיים של צמחיית קסם" ענה טום בזמן שנגס בפרוסת טוסט עם ריבה.
"מה את לומדת סנדרה?" שאלו טום ונבו פה אחד.
"שעתיים של כוחות האופל" היא ענתה.
השעתיים של צמחיית קסם לא היו כל כך רעות בסופו של דבר... חשב לעצמו טום.
סנדרה, נבו וטום נפגשו שוב רק בארוחת הצהריים, באותו הזמן של הארוחה סיפרה סנדרה לחבריה את כל מה שלמדה.
"למדתי להבדיל בין איקורטוס לאריטוברוס" היא אמרה. "וגם למדנו לנטרל סיפטרנום ננסי." הוסיפה.
כך עבר כל היום, טום למד שלחשים זה שיעור משעמם, ששנוי צורה הוא מאוד קשה, שהאפלה והאור זה מאוד כיף ושצמחים יכולים להיות קטלניים.
בזמן שטום נכנס לאולם הוא ראה שסנדרה ונבו מלחשים, ברגע שקלטו אותו הם הפסיקו מיידית, "מה? היום?" "כן היום בשש במקום הקבוע!" אלו הם הדברים שטום הספיק לשמוע לפני שעצרו סנדרה ונבו את שיחתם.
אבל זה לא היה הדבר המוזר היחיד באותו היום; טום ראה קבוצה של שישה או חמישה ילדים ובהם נבו וסנדרה מתלחששים בחצר לאחר סיום יום הלימודים, שוב בזמן שטום התקרב, הם הפסיקו וכל שאר הילדים הלכו בצעד מהיר והתרחקו מהמקום.













