אדם פעמיים עין החתול-פרק 4

בהגיעם לריאקלאסטון ראה טום כמה גדול המקום, אשר נראה כמופארק ענק.

כשהתקרבו מעט יותר ראה טום את הכניסה אל תוך בית הספר.

בית הספר היה קטן, (לפחות מבחוץ), אך מדשאותיו היו ענקיות.

"כולם לכאן, חוץ מתלמידיי השנה הראשונה." קרא קולמאי שם.

טום ראה אלפי חדי קרן בכל מיני צבעים.

            "כל תלמידי השנה הראשונה בואו לכאן." קרא זאב גדול כאדם, ושחור ואדום היו צבעיו.

"אני שומר בית הספר, והנה בבואכם חדי הקרן יבחרו אתכם."

"לכל תלמיד בבית הספר יש חד קרן משלו, חדי הקרן מלוויםאת התלמידים מהגיעם לבית הספר עד לסוף חייהם."

"מה אנחנו לוקחים אותם איתנו לבתים?" שאלה תלמידהכסופת שער ורזה.

,כן, אבל רק בסוף שנת הלימודים ה-6". אמר השומר

"בעוד כרגע יבואו לכאן חדי הקרן הצעירים, שמתאימיםלילדים בגודל שלכם."

"שימו לב, אתם צריכים לקוד קידה אל חד הקרן שבחרתם, ואםהוא קד לכם חזרה ודוחף אתכם קלות כסימן לחיבה, אז תוכלו לשים עליו או עליה-"

"יש גם חדי קרן נקבות?" שאלה תלמידה אחרת באמצעדבריו של השומר.

"-כן יש גם חדות קרן נקבות, הן עדינות יותר וצבעם בדרךכלל זהב או לבן.

טוב כמו שאמרתי אחרי סימן החיבה והקידה תוכלו לקחת רסן לחדהקרן ולשים עליו.

ואז תתיצבו כאן לפני בכדי שאוביל אתכם לטירה, בלי לעלות עלחדי הקרן!.

אם חד הקרן קד קידה אך עולה על רגליו האחוריות, כאות אזהרה,עליכם לפנות אל חד קרן אחר ולנסות שוב."

"יש שאלות?" הוא שאל בסוף הסברו הארוך.

"לי יש שאלה".. אמרה סנדרה שעמדה ליד טום.

"כן?" שאל אותה היצור, "מה שאלתך?"

"אם תלמיד אינו מוצא חד קרן שמתאים לו מה קורה?"

"אה, זה דבר מיוחד, אם יקרה הדבר אני אגיד לכם מה לעשות."ענה לשאלתה.

"והנה חדי הקרן!" אמר השומר.

כל התלמידים החלו להתלהב ולהתלחש אחד עם השני.

כמה בנות אפילו לא הצליחו להחזיק "אוווו" קטן שנפלטלהן.

חדי הקרן הסתדרו בשורה אחת, טום ראה שם את כל הצבעים, חוץ מ:כתום, ירוק, כחול, ורוד, סגול, אדום ושחור.

"התחילו!, נשמעה הפקודה של השומר.

סנדרה וטום החלו ללכת מול חדי הקרן ולנסות את אלה שמצאו חןבעינהם.

טום החל בלנסות חד קרן זכר בצבע כסף, ולרעמתו פסי זהב.

סנדרה החלה לנסות חדת קרן נקבה בצבע בז'.

לאחר חצי שעה בערך, לכל התלמידים היו חדי קרן; חוץ מלסנדרה,שנראתה נבוכה מאוד.

"לא מצאת חד קרן?" שאל השומר

"לא," אמרה סנדרה בבישנות גלוייה.

המממ.. זה מקרה מיוחד" הוסיף השומר.

"טוב נסי אחד מהזכרים האלו!" נשמעה פקודתו.

עם השמע הפקודה הופיעו חמישה חדי קרן בוגרים בצבעים שוניםמאלה של כל האחרים.

צבעי חדי הקרן הבוגרים שהגיעו היו: כתום, כחול, סגול, אדוםושחור.

סנדרה נגשה אל חד הקרן השחור וקדה לו קידה ללא פחד.

חד הקרן השחור קד קידה כמעט מייד וגילה חיבה לסנדרה.

"מעניין אמר השומר מעניין...."

השומר מילמל משהו שנשמע כמו "תורוסתדו" ומייד לידוהופיע רסן שחור כמו חד הקרן.

סנדרה הלבישה את הרסן על חד הקרן והתייצבה לייד כולם.

"עלו על חדי הקרן!" נשמעה פקודה נוספת מפי השומר.

כולם עלו על חדי הקרן, או לפחות ניסו...

לאחר שעבר השומר לייד כולם ועזר לאלו שהסתבכו עם העלייה אל גבחד הקרן, יצאו ברכיבה איטית לכיוון הטירה הקטנה.

הרכיבה על חד הקרן הייתה כמו חלום, בקושי יכל טום להרגיש אתתנודות ההליכה המושלמת של חד הקרן   הכסוףשעליו רכב.

לאחר מכן התחיל השומר ללכת מהר הרבה יותר, הליכה שהיא כמעטריצה.

חדי הקרן שעל גביהם רכבו התלמידים המפוחדים החלו לרוץ, כלהתלמידים חוץ מטום; שהיה רגיל לרכוב על סוסים רגילים, וסנדרה, שטום עוד לא ממשהכיר. השטטחו על גבי חדי הקרן שלהם, הנקבות החלו להאט מעט בכדי לתת לרוכביהם מעטיותר ביטחון, והזכרים המשיכו בקצב באדישות לפחד רוכביהם שעליהם.

כשהגיעו ליד דלתות הכניסה של בית הספר, ראו כולם המון חדי קרןקשורים על מוטות עץ ארוכים מוט עץ אחד ארוך היה כנראה בשבילם,

"עכשיו כולם קשרו את חד הקרן שלכם על מוט העץ הזה."אמר השומר והצביע בעזרת אפו אל מוט עץ ארוך נוסף.

כל התלמידים עשו כפקודתו בהתרגשות רבה.

השומר הוביל את התלמידים אל תוך דלתות הכניסה.